לעניין קביעת אבהות אמר כב' הנשיא שמגר כי זכותו של קטין לדעת מיהו אביו הינה זכות שנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם:
"ואם יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מניין בא – "מי אני". יזעק כבודו יחייב אותנו, את כולנו להושיט יד לעזרו. זכות יסוד כבוד האדם כוללת את רצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת מוצאו, כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות…."
קביעת זהותו של אבי הילד הנה בעלת השלכות הרות גורל על חיי הקטין הן בנוגע לזכויותיו וחובותיו של האב כלפיו והן בנוגע לסטאטוס של הקטין בכל הנוגע לענייני נישואין וירושה.
בפסיקה ענפה שדנה בסוגיה זו ניתן להיווכח שהעיקרון המנחה הינו טובת הילד, היינו האם טובת הילד לדעת מיהו אביו או לחילופין עלול הדבר לגרום לקטין נזק בלתי הפיך לדורות (במידה והאישה נשואה עלולים להכריז עליו כממזר דבר שיצור אות קין על הקטין שעלול למנוע ממנו להינשא בעתיד על פי המסורת היהודית).
על מנת לקבוע את זהות האב יש להגיש תחילה תביעת אבהות, במקרים רבים במקביל לתביעת אבהות מוגשת גם תביעת מזונות זאת בשל העובדה שחובתו של האב לשלם מזונות לקטין הנה רק לאחר שנקבע (אם באמצעות בדיקת רקמות) כי אכן מדובר באבי הילד. בית המשפט מורה על מתן צו לבדיקת רקמות המבוצעת בבתי החולים בארץ.
חשוב לדעת כי במידה והגבר מסרב לבצע בדיקת אבהות , ללא נימוקים מוצדקים לכך או לחילופין ללא טענות שיסתרו את טענת האישה בנוגע לסבירות כי הנו אבי הילד, עלול הדבר לשמש ראייה כנגד הגבר ובית המשפט עלול להכריע כי הינו אביו על אף העובדה שאין ממצאים של בדיקת רקמות.
כאמור, כפי שצוין בית המשפט יבחן מהי טובת הילד ובמידה וישנו חשש לפיו יוכרז הקטין כממזר, בית המשפט עלול לסרב ליתן צו לבדיקת אבהות.
במקרה שבדיקת הרקמות חיובית, חלות על האב חובות וזכויות בנוגע לקטין כאשר בראש ובראשונה עליו לשאת במזונותיו, ניתן לקבוע זמני שהות בינו לבין הילד, זכויות בירושה וכיו"ב.
