הורות משותפת, הינה מערכת יחסים עניינית בין גבר ואישה שהם הורים ביולוגיים לילד משותף, אולם אין הם חיים כבני זוג ואינם מנהלים משק בית משותף.
עם זאת שני ההורים הביולוגיים ולעתים בני זוגם נוטלים על עצמם אחריות מלאה על ילדם המשותף, כדרכו של כל הורה. במקרה כזה עורכים ההורים, הסכם הורות משותפת מתוך מטרה משותפת להיות הורים לילד.
בשנים האחרונות, מסתמנת התפתחות אשר צוברת תאוצה בניסיון להגדיר את המשפחה סביב ההורות בלבד ולא סביב הקשר הזוגי או קשר הנישואין. התפתחות זו עונה על הצורך הבסיסי של אישה וגבר למימוש ההורות והולדת ילדים. מתוך ניסיון זה הולכים ומתרבים המקרים בהם אשה וגבר אשר לא מצאו בן זוג לחיים, או מנהלים מערכת יחסים חד מינית ו/או הגיעו לגיל מסוים מבלי לממש את פוטנציאל ההורות, מבקשים עתה להפוך להורים משותפים לילד או לילדים מבלי לחיות במסגרת זוגית מקובלת.
הזוגות אשר מבקשים לממש הורות משותפת, עורכים ביניהם "הסכם להורות משותפת". מטרתו של הסכם זה הינה – מחד, להבטיח את זכויותיהם וחובותיהם של ההורים כלפי ילדיהם המשותפים, ומאידך, להבטיח כי תתבצע הפרדה מהבחינה הרכושית כלכלית, והן מבחינות אחרות הנוגעות למהלך אורח החיים.
מה כדאי שיכלול הסכם ההורות המשותפת:
- שם הילד – עפ"י חוק השמות, הורים אשר אינם נשואים, התינוק הנולד, נושא אוטומטית את שם משפחתה של האם. על כן, על ההורים להסדיר ב"הסכם ההורות המשותפת" את שם המשפחה שאותו הם מבקשים שהילד ישא.
- משמורת – בהסכם הורות משותפת, על ההורים להסדיר מי יהיה ההורה המשמורן, או אם ברצונם כי המשמורת על הילד תהיה משמורת משותפת. יודגש, כי עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ד 1962 שני ההורים הינם אפוטרופא הטבעיים של הילד הכוללת בתוכה את החובה והזכות לדאוג לכל צרכיו של הילד.
- זמני שהות – לרוב הורים, ב"הסכם הורות משותפת" בוחרים במשמורת משותפת. קרי, חלוקה פחות או יותר שווה בזמני שהות עם הילד. אולם, כל מקרה לגופו וזמני שהות נקבעים בהתאם לצרכי הצדדים ובהתחשב באילוצים הנובעים מחיי היום יום.
- מזונות – ניתן לקבוע את חובת המזונות והיקפה, הוצאות חינוך, הוצאות בריאות שאינם מכוסים מכח חוק ביטוח בריאות ממלכתי כגון: טיפולי שיניים, פסיכולוגים וכו'.
חשוב לדעת: "הסכם להורות משותפת" מחייב את אישורו של בית המשפט.
בית המשפט יבחן את סבירות ההסכם בנסיבות הקיימות במועד הבקשה לאישורו. תפקיד בית המשפט הינו לוודא כי ההורים הבינו את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו. אישור בית המשפט מהווה נדבך נוסף וחשוב בתוקפו של ההסכם ומקשה על ההורים ביחד ולחוד, לחרוג מתוכן ההסכם.
